מילון מונחי ביטוח ופנסיה

ביטוח חובה הוא ביטוח רכב שנדרש על פי חוק לכל רכב בישראל. הביטוח מכסה נזקי גוף בלבד — פציעות לנהג, נוסעים והולכי רגל. לא ניתן לחדש רישיון רכב ללא ביטוח חובה בתוקף. הביטוח מנוהל על ידי "אגודת ביטוח חובה".

ביטוח מקיף (Full) הוא ביטוח הרכב המלא ביותר. הוא מכסה נזקי רכוש לרכב המבוטח (תאונה, גניבה, אש, טבע), נזקי צד שלישי, וכולל שירותים נלווים כגון רכב חלופי וגרירה. מומלץ במיוחד לרכבים חדשים ויקרים.

ביטוח צד שלישי (צד ג') מכסה נזקי רכוש שגרם הרכב המבוטח לצד שלישי — רכבים אחרים, מבנים, ורכוש. אינו מכסה נזק לרכב המבוטח עצמו. מתאים לרכבים ישנים יותר שבהם עלות ביטוח מקיף אינה כדאית.

השתתפות עצמית היא הסכום שהמבוטח משלם מכיסו בכל תביעת ביטוח. ככל שההשתתפות העצמית גבוהה יותר, כך הפרמיה החודשית נמוכה יותר. בביטוח רכב מקיף, ההשתתפות העצמית נעה בדרך כלל בין 1,000 ל-5,000 ₪.

ירידת ערך היא הפחתת שווי הרכב לאחר תאונה, גם אם הרכב תוקן לחלוטין. כיסוי ירידת ערך בביטוח רכב מפצה את בעל הרכב על ההפרש בין שווי הרכב לפני התאונה לאחריה. זהו רכיב חשוב שכדאי לוודא שקיים בפוליסה.

שירות גרירה הוא רכיב בביטוח רכב מקיף המכסה גרירת הרכב למוסך במקרה של תאונה או תקלה. בדרך כלל מוגבל למרחק מסוים (עד 50 ק"מ) או לעלות מקסימלית. חלק מהפוליסות כוללות שירותי דרך מורחבים (פנצ'ר, סוללה, מפתחות).

רכב חלופי הוא שירות המאפשר שימוש ברכב חלופי כאשר הרכב המבוטח נמצא בתיקון לאחר תאונה. בדרך כלל מוגבל ל-7-14 ימים. זהו רכיב חשוב במיוחד למי שתלוי ברכב ליומיום.

מיגון רכב כולל אמצעי אבטחה שנדרשים על ידי חברת הביטוח כתנאי לביטוח — אימובילייזר, מערכת אזעקה, מערכת איתור GPS ועוד. רמת המיגון הנדרשת תלויה בסוג הרכב ובמקום המגורים. מיגון מתקדם מזכה בהנחה על הפרמיה.

תאונת דרכים מוגדרת בחוק כאירוע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי. במקרה תאונה חשוב לתעד הכל (תמונות, עדים), לדווח למשטרה ולחברת הביטוח, ולא להודות באשמה. ביטוח חובה מכסה נזקי גוף וביטוח מקיף/צד ג' מכסה נזקי רכוש.

פוליסת ביטוח רכב היא החוזה בין המבוטח לחברת הביטוח המפרט את הכיסויים, ההחרגות, ההשתתפות העצמית והפרמיה. הפוליסה מתחדשת בדרך כלל מדי שנה וכדאי להשוות הצעות מחברות שונות לפני חידוש.

נהג צעיר (בדרך כלל עד גיל 24) נחשב לגורם סיכון גבוה יותר בביטוח רכב. ביטוח לנהגים צעירים יקר יותר בשל סטטיסטיקה גבוהה יותר של תאונות. ניתן להוזיל על ידי הגבלת שעות נהיגה, קורס נהיגה בטוחה ומצלמת דרך.

שמאי רכב הוא מומחה שמעריך נזקי רכב לאחר תאונה. השמאי קובע את עלות התיקון ואת ירידת הערך. מומלץ לקבל חוות דעת משמאי פרטי בנוסף לשמאי של חברת הביטוח, במיוחד במקרים של נזק משמעותי.

ביטוח רכב חשמלי דומה לביטוח רכב רגיל אך כולל כיסויים ייחודיים כמו כיסוי לסוללה, עמדת טעינה ונזקי חשמל. עלות ביטוח רכב חשמלי עשויה להיות גבוהה יותר בשל עלות התיקון הגבוהה של רכיבים ייחודיים.

תעודת ביטוח ירוקה (גרין קארד) היא תעודת ביטוח בינלאומית המעידה על כיסוי ביטוח חובה בנסיעה לחו"ל עם הרכב. בישראל, התעודה נדרשת בעיקר לנסיעות לשטחי הרשות הפלסטינית.

אובדן גמור (Total Loss) הוא מצב שבו עלות תיקון הרכב עולה על שוויו (בדרך כלל מעל 60%). במקרה כזה, חברת הביטוח משלמת את שווי הרכב ולא את עלות התיקון. חשוב לבדוק את אופן חישוב שווי הרכב בפוליסה.

פוליסה היא חוזה ביטוח בין המבוטח לחברת הביטוח. המסמך מפרט את תנאי הביטוח, הכיסויים, החריגים, ההשתתפות העצמית, הפרמיה ותקופת הביטוח. חשוב לקרוא את הפוליסה בעיון ולהבין את כל התנאים לפני החתימה.

פרמיה היא התשלום החודשי או השנתי שמשלם המבוטח לחברת הביטוח תמורת הכיסוי הביטוחי. גובה הפרמיה נקבע על פי גורמים כמו גיל, מצב בריאותי, סוג הכיסוי ורמת הסיכון. פרמיה נמוכה יותר לרוב משמעה כיסוי מצומצם יותר.

תביעת ביטוח היא פנייה רשמית של המבוטח לחברת הביטוח לקבלת פיצוי או שירות על פי תנאי הפוליסה. יש להגיש תביעה בהקדם האפשרי ובצירוף כל המסמכים הנדרשים. חברת הביטוח מחויבת להודיע על החלטתה תוך 30 יום.

חיתום הוא תהליך הערכת הסיכון שמבצעת חברת הביטוח לפני קבלת מבוטח. במהלך החיתום נבדקים גורמים כמו גיל, מצב בריאותי, עיסוק ותחביבים. על בסיס החיתום נקבעת הפרמיה, תנאי הפוליסה או דחיית הבקשה.

סוכן ביטוח הוא בעל רישיון מטעם רשות שוק ההון המייצג את הלקוח מול חברות הביטוח. הסוכן מסייע בבחירת ביטוחים מתאימים, מנהל את הפוליסות ומלווה בתהליכי תביעה. סוכן טוב חוסך ללקוח כסף ומבטיח כיסוי מיטבי.

מבטח (חברת ביטוח) הוא הגוף שמנפיק את פוליסת הביטוח ומתחייב לשלם למבוטח בעת קרות מקרה ביטוח. חברות הביטוח בישראל מפוקחות על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומחויבות לעמוד בדרישות הון מינימליות.

פרנצ'יזה (דמי השתתפות עצמית) היא הסכום שהמבוטח משלם מכיסו בכל מקרה ביטוח. לדוגמה, אם הנזק הוא 10,000 ₪ והפרנצ'יזה 2,000 ₪, הביטוח ישלם 8,000 ₪. פרנצ'יזה גבוהה יותר מוזילה את הפרמיה החודשית.

אקטואריה היא תחום מתמטי-סטטיסטי העוסק בהערכת סיכונים פיננסיים. אקטוארים מחשבים את הפרמיות, הרזרבות ותנאי הביטוח על בסיס מודלים סטטיסטיים. כל חברת ביטוח מעסיקה אקטוארים שאחראים על תמחור המוצרים ועל הבטחת יציבות כלכלית.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא הגוף הממשלתי המפקח על ענף הביטוח והפנסיה בישראל. הרשות קובעת תקנות, מפקחת על חברות הביטוח, מגנה על זכויות המבוטחים ומטפלת בתלונות ציבור. אתר הרשות מכיל מידע רב ומחשבונים שימושיים.

ביטוח משנה (Reinsurance) הוא ביטוח שרוכשת חברת ביטוח מחברה אחרת כדי לפזר סיכונים. כאשר חברת ביטוח לוקחת על עצמה סיכון גדול מדי, היא מעבירה חלק מהסיכון לחברת ביטוח משנה. מנגנון זה מבטיח את יציבות שוק הביטוח.

ביטוח כפל הוא מצב שבו אותו סיכון מבוטח במקביל בשתי חברות ביטוח או יותר. במקרה תביעה, חברות הביטוח יתחלקו בתשלום באופן יחסי. ביטוח כפל אינו מאפשר קבלת פיצוי כפול — המבוטח יקבל רק את הנזק בפועל.

ביטוח חסר הוא מצב שבו סכום הביטוח נמוך מערך הרכוש המבוטח בפועל. במקרה תביעה, הפיצוי יהיה יחסי (כלל היחסיות). למשל, אם הדירה מבוטחת ב-50% מערכה, הפיצוי יהיה רק 50% מהנזק. חשוב לעדכן את סכום הביטוח בהתאם לשווי הנכסים.

כיסוי ביטוחי הוא ההגנה הכלכלית שמספקת פוליסת ביטוח למבוטח. הכיסוי מגדיר אילו מקרים ואירועים מכוסים, עד איזה סכום, ובאילו תנאים. כיסוי רחב יותר משמעו הגנה טובה יותר אך גם פרמיה גבוהה יותר.

הצעת ביטוח היא מסמך שמציגה חברת הביטוח ללקוח פוטנציאלי הכולל את תנאי הביטוח המוצעים, הכיסויים, הפרמיה וההשתתפות העצמית. ההצעה אינה מחייבת עד לחתימה על הפוליסה. מומלץ לקבל מספר הצעות ולהשוות ביניהן.

ביטול פוליסה הוא הפסקת חוזה הביטוח לפני תום תקופתו. על פי חוק, ניתן לבטל פוליסה תוך 30 יום מהנפקתה ללא עלות (תקופת צינון). לאחר מכן, הביטול כרוך בדמי ביטול. חשוב לוודא שיש כיסוי חלופי לפני ביטול פוליסה קיימת.

ביטוח בריאות פרטי הוא פוליסה המרחיבה את הכיסוי הרפואי מעבר לסל הבריאות הממלכתי. הביטוח מאפשר גישה לרופאים מומחים, ניתוחים פרטיים, תרופות שאינן בסל, ושירותים רפואיים נוספים. מומלץ לכל משפחה כהשלמה לביטוח הממלכתי.

ביטוח משלים (שב"ן) הוא תוכנית ביטוח בריאות שמציעות קופות החולים בתשלום נוסף. הביטוח המשלים מספק כיסוי לניתוחים פרטיים, רפואה משלימה, התייעצויות עם מומחים ועוד. זהו שלב ביניים בין הביטוח הממלכתי לביטוח פרטי.

כיסוי תרופות בביטוח בריאות מאפשר קבלת תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי או שדורשות אישור מיוחד. כיסוי זה חיוני במיוחד לתרופות אונקולוגיות, ביולוגיות ותרופות חדשניות שעלותן עשויה להגיע למאות אלפי שקלים בשנה.

כיסוי השתלות בביטוח בריאות מספק מימון להשתלות איברים בארץ ובחו"ל. הכיסוי כולל את עלות ההשתלה עצמה, הסעה, שהייה ומעקב רפואי. מדובר בכיסוי קריטי שיכול להגיע לסכומים של מיליוני שקלים.

כיסוי ניתוחים בחו"ל מאפשר ביצוע ניתוחים במרכזים רפואיים מובילים בעולם כאשר אין פתרון מתאים בישראל, או כאשר זמן ההמתנה ארוך מדי. הכיסוי כולל את הניתוח, אשפוז, טיסות ושהייה.

תקופת אכשרה היא פרק הזמן מרגע הצטרפות לביטוח ועד שהמבוטח זכאי לכיסוי מלא. למשל, תקופת אכשרה של 12 חודשים לניתוחים משמעה שלא ניתן לתבוע ניתוח שבוצע בשנה הראשונה לביטוח. התקופה נועדה למנוע ניצול לרעה של הביטוח.

חריגים (אקסקלוז׳נס) הם מצבים, מחלות או טיפולים שהפוליסה אינה מכסה. חריגים נפוצים כוללים מצבים רפואיים קודמים, ניתוחים קוסמטיים, ושימוש בסמים. חשוב לקרוא ולהבין את רשימת החריגים לפני רכישת פוליסה.

ביטוח סיעודי מספק כיסוי כלכלי למצב שבו המבוטח זקוק לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות (רחצה, לבישה, אכילה, ניידות). הביטוח משלם גמלה חודשית שיכולה לממן מטפל, בית אבות או מוסד סיעודי. ככל שמצטרפים בגיל צעיר יותר, הפרמיה נמוכה יותר.

מצב רפואי קודם (קיים) הוא מחלה, פציעה או מצב בריאותי שהיה קיים לפני ההצטרפות לביטוח. חברות ביטוח עשויות להחריג מצבים קודמים מהכיסוי או לגבות פרמיה גבוהה יותר. גילוי מלא של מצב רפואי קודם הוא חובה חוקית.

ביטוח שיניים מכסה טיפולי שיניים שאינם כלולים בסל הבריאות הממלכתי. הכיסוי כולל בדרך כלל טיפולים משמרים, שתלים, כתרים, יישור שיניים ועוד. ביטוח שיניים מתחלק לביטוח משלים בקופת חולים וביטוח פרטי מורחב.

רפואה משלימה כוללת טיפולים כגון דיקור סיני, נטורופתיה, הומאופתיה, כירופרקטיקה ועוד. ביטוחי בריאות רבים כוללים כיסוי לרפואה משלימה, בדרך כלל עד מספר טיפולים מוגבל בשנה עם השתתפות עצמית.

סל הבריאות הממלכתי הוא רשימת השירותים, התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שכל תושב ישראל זכאי לקבל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן מדי שנה בוועדה ציבורית. שירותים שאינם בסל ניתנים רק דרך ביטוח משלים או פרטי.

תביעת ביטוח בריאות היא פנייה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי או מימון טיפול רפואי. יש להגיש את התביעה בצירוף מסמכים רפואיים, קבלות וטפסים ייעודיים. חשוב לדעת את תנאי הפוליסה ואת לוחות הזמנים להגשת תביעה.

ביטוח מחלות קשות (דרד) משלם סכום חד-פעמי עם אבחון מחלה קשה כמו סרטן, התקף לב, שבץ מוחי ועוד. הכסף ניתן ללא תלות בהוצאות הרפואיות בפועל ומאפשר למבוטח להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המחלה.

השתתפות עצמית היא הסכום שהמבוטח משלם מכיסו לפני שהביטוח מתחיל לכסות. למשל, השתתפות עצמית של 1,000 ₪ על ניתוח משמעה שהמבוטח משלם 1,000 ₪ והביטוח מכסה את היתרה. השתתפות גבוהה מפחיתה את הפרמיה החודשית.

כיסוי אשפוז בביטוח בריאות מאפשר אשפוז בבתי חולים פרטיים או בתנאי שהייה משופרים בבתי חולים ציבוריים. הכיסוי כולל את עלות חדר, ניתוח, רופא מנתח לבחירה, תרופות במהלך האשפוז ושירותים נלווים.

ביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע) משלם קצבה חודשית כאשר המבוטח אינו מסוגל לעבוד בשל מחלה או פציעה. הקצבה מחליפה את ההכנסה מעבודה ומאפשרת לשמור על רמת החיים. ניתן לרכוש כפוליסה עצמאית או כרכיב בפנסיה.

כיסוי רופא מומחה בביטוח בריאות מאפשר פנייה ישירה לרופא מומחה ללא תור ארוך ובלי הפנייה מרופא משפחה. הכיסוי כולל בדרך כלל מספר מוגבל של ביקורים בשנה עם השתתפות עצמית סמלית.

כיסוי בדיקות סקר בביטוח בריאות כולל בדיקות מקיפות לגילוי מוקדם של מחלות — בדיקות דם, בדיקות הדמיה, בדיקות גנטיות ועוד. גילוי מוקדם מאפשר טיפול יעיל יותר ומציל חיים.

זכויות המבוטח כוללות את הזכות לקבל מידע מלא על הפוליסה, הזכות לביטול תוך 30 יום ללא קנס, הזכות לחידוש אוטומטי, והזכות להגשת תביעה. המפקח על הביטוח מגן על זכויות המבוטחים ומטפל בתלונות.

ביטוח חיים הוא פוליסה שמשלמת סכום כסף למוטבים (בני משפחה) במקרה מותו של המבוטח. מטרת הביטוח היא להבטיח את הביטחון הכלכלי של המשפחה. קיימים סוגים שונים: ביטוח ריסק (טהור), ביטוח עם חיסכון, וביטוח חיים למשכנתא.

ביטוח ריסק (Term Life) הוא ביטוח חיים טהור ללא מרכיב חיסכון. הפוליסה פעילה לתקופה מוגדרת ומשלמת למוטבים רק במקרה מות המבוטח במהלך תקופת הביטוח. זהו הביטוח הזול ביותר כי אין בו מרכיב חיסכון.

ערך פדיון הוא הסכום שהמבוטח יקבל אם יבטל את פוליסת ביטוח החיים לפני תום תקופת הביטוח. ערך הפדיון קיים רק בפוליסות עם מרכיב חיסכון ובדרך כלל נמוך מסך ההפקדות בשנים הראשונות בשל עמלות ודמי ביטול.

מוטב הוא האדם או הגוף שזכאי לקבל את תגמולי הביטוח במקרה מותו של המבוטח. ניתן לקבוע מספר מוטבים ולהגדיר אחוזים שונים לכל אחד. חשוב לעדכן את רשימת המוטבים בעקבות שינויי חיים (נישואין, גירושין, לידה).

תקופת ביטוח היא הזמן שבו הפוליסה פעילה ומספקת כיסוי. בביטוח ריסק, התקופה קבועה (5, 10, 20 שנה). בביטוחי חיים אחרים, הכיסוי יכול להיות לכל החיים. בתום התקופה, הפוליסה פוקעת אלא אם חודשה.

סכום הביטוח הוא הסכום המקסימלי שחברת הביטוח תשלם למוטבים במקרה מותו של המבוטח. קביעת סכום ביטוח מתאים תלויה בהכנסות המשפחה, התחייבויות (משכנתא), מספר ילדים ורמת החיים הרצויה. כלל אצבע: 10-15 פעמים ההכנסה השנתית.

ביטוח חיים למשכנתא (ביטוח משכנתא) הוא ביטוח חובה שנדרש על ידי הבנק כתנאי למתן משכנתא. הביטוח מכסה את יתרת המשכנתא במקרה מותו של הלווה. ניתן לרכוש מכל חברת ביטוח ולא חובה לקנות דרך הבנק, ולעתים ניתן לחסוך משמעותית בהשוואת הצעות.

הצהרת בריאות היא שאלון רפואי שהמבוטח ממלא בעת ההצטרפות לביטוח. ההצהרה כוללת פרטים על מצב בריאותי, מחלות עבר, תרופות ואשפוזים. חובה למלא את ההצהרה בכנות — מידע שגוי עלול לגרום לדחיית תביעה עתידית.

ביטוח חיים קבוצתי הוא ביטוח שנרכש על ידי מעסיק או ארגון עבור קבוצת מבוטחים. היתרון העיקרי הוא פרמיה נמוכה יותר בזכות פיזור הסיכון על קבוצה גדולה. לעתים כולל כיסויים נוספים כמו אובדן כושר עבודה ונכות.

חיתום רפואי הוא תהליך הערכת הסיכון הבריאותי של מבקש הביטוח על ידי חברת הביטוח. במהלך החיתום נבדקים המידע מהצהרת הבריאות, בדיקות רפואיות נוספות (אם נדרשות), והיסטוריה רפואית. על פי התוצאות נקבעים תנאי הפוליסה והפרמיה.

פנסיה היא הכנסה חודשית קבועה המשולמת לאדם לאחר פרישתו מעבודה. מטרת הפנסיה היא להבטיח רמת חיים נאותה לאחר הפסקת העבודה. בישראל, קיימת חובת הפרשה לפנסיה לכל עובד שכיר מגיל 21 (גברים) או 20 (נשים).

קרן פנסיה היא מכשיר חיסכון ארוך טווח המנוהל על ידי גוף מוסדי. הקרן אוגרת כספים לאורך שנות העבודה ומשלמת קצבה חודשית לאחר הפרישה. קרנות הפנסיה בישראל כוללות כיסוי ביטוחי למקרה מוות (פנסיית שאירים) ונכות (פנסיית נכות).

ביטוח מנהלים הוא פוליסת ביטוח חיים משולבת חיסכון, שמשמשת כמכשיר פנסיוני. בניגוד לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים מנוהל על ידי חברת ביטוח ומאפשר גמישות רבה יותר בבחירת מסלולי השקעה ורכיבי כיסוי ביטוחי.

קופת גמל היא מכשיר חיסכון לטווח ארוך המאפשר הפקדות מעובד ומעסיק. ניתן למשוך את הכספים כסכום חד-פעמי או כקצבה. קופות גמל להשקעה מאפשרות הפקדות ללא קשר למעסיק ומשיכה גמישה יותר.

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני (6 שנים לשכירים, 3 שנים לעצמאים) הנהנה מפטור ממס רווחי הון עד תקרה מסוימת. הקרן מהווה את אפיק החיסכון המועדף במערכת המס הישראלית בזכות הטבות המס הייחודיות.

מקדם המרה (מקדם קצבה) הוא מספר שמשמש לחישוב הקצבה החודשית מתוך הסכום הצבור. למשל, מקדם של 200 משמעו שכל 200,000 ₪ צבורים מייצרים קצבה של 1,000 ₪ לחודש. מקדם נמוך יותר משמעו קצבה גבוהה יותר.

תשואה היא הרווח או ההפסד שנוצר מהשקעה, מבוטא באחוזים. בהקשר פנסיוני, התשואה השנתית של קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים משפיעה ישירות על גובה החיסכון הסופי ועל הקצבה החודשית בפרישה.

דמי ניהול הם העמלות שגובה הגוף המנהל (קרן פנסיה, חברת ביטוח) עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני. דמי הניהול נגבים משני מקורות: מההפקדות החודשיות (עד 4%) ומהצבירה (עד 0.5% בשנה). הפחתת דמי ניהול יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך שנות החיסכון.

הפרשות פנסיוניות הן הסכומים שמופקדים מדי חודש לחיסכון הפנסיוני. על פי חוק, העובד מפריש לפחות 6% מהשכר והמעסיק מפריש 6.5% לתגמולים + 6% לפיצויים. סה"כ מינימום של 18.5% מהשכר ברוטו.

פנסיית חובה היא החובה החוקית של כל מעסיק בישראל להפריש לפנסיה עבור עובדיו. החוק נכנס לתוקף בשנת 2008 וחל על כל עובד מעל גיל 21 (גברים) או 20 (נשים) לאחר 6 חודשי עבודה.

פנסיית נכות היא קצבה חודשית המשולמת לעמית בקרן פנסיה שאיבד את כושר עבודתו עקב מחלה או תאונה. גובה הקצבה נקבע בהתאם לשכר המבוטח ולאחוז הנכות שנקבע. זהו רכיב ביטוחי חיוני הכלול בקרנות הפנסיה.

פנסיית שאירים היא קצבה חודשית המשולמת לבני משפחה של מבוטח שנפטר — בן/בת זוג וילדים עד גיל 21. הקצבה מבטיחה רשת ביטחון כלכלית למשפחה ומהווה חלק מהכיסוי הביטוחי של קרן הפנסיה.

גיל הפרישה בישראל הוא 67 לגברים ו-65 לנשים (בעליה הדרגתית). בגיל זה ניתן לקבל את קצבת הפנסיה המלאה. ניתן לפרוש מוקדם יותר (מגיל 60) אך הדבר מפחית את הקצבה החודשית בשל תקופת צבירה קצרה יותר.

מסלול השקעה הוא התמהיל של נכסים פיננסיים שבהם מושקעים כספי הפנסיה. קיימים מסלולים שונים: מסלול כללי, מסלול מניות, מסלול אג"ח, מסלול הלכתי ועוד. בחירת מסלול מתאים תלויה בגיל, בסיכון הרצוי ובטווח הזמן לפרישה.

ריבית דריבית (אפקט הריבית המצטברת) היא תופעה שבה הרווחים מהשקעה מושקעים מחדש ומייצרים רווחים נוספים. בחיסכון פנסיוני, ריבית דריבית היא הגורם המשמעותי ביותר לצמיחת החיסכון לאורך עשרות שנים.

פנסיה תקציבית היא פנסיה שמשולמת ישירות מתקציב המעסיק (בדרך כלל המדינה) ולא מחיסכון צבור. גובה הקצבה נקבע כאחוז מהשכר האחרון כפול שנות הוותק. מערכת זו סגורה לעובדים חדשים מאז 2004.

פנסיה צוברת היא מערכת פנסיה שבה הקצבה החודשית נקבעת על פי הסכום שנצבר בחיסכון הפנסיוני. כיום, רוב העובדים בישראל חוסכים בפנסיה צוברת — דרך קרנות פנסיה מקיפות או ביטוחי מנהלים.

הפקדות לחיסכון פנסיוני מזכות בהטבות מס משמעותיות: זיכוי מס (35% מהפקדת העובד עד תקרה) וניכוי מס (הפחתת ההכנסה החייבת). מנצלים נכון, הטבות המס יכולות לחסוך אלפי שקלים בשנה ולהגדיל משמעותית את החיסכון נטו.

משיכת כספי פנסיה מתאפשרת בגיל פרישה כקצבה חודשית. במקרים מסוימים ניתן למשוך חלק מהכספים כסכום חד-פעמי (היוון קצבה). משיכה מוקדמת בטרם הגיעה לגיל פרישה כרוכה בקנסות מס ובאובדן כיסויים ביטוחיים.

איחוד קרנות פנסיה הוא תהליך של מיזוג מספר חשבונות פנסיוניים לחשבון אחד. רבים צוברים מספר חשבונות פנסיה לאורך הקריירה, מה שמביא לתשלום דמי ניהול מיותרים ולקושי בניהול. איחוד חוסך עלויות ומפשט את הניהול.